האביב בפתח ואתו גם הידיעות על בואו של פסטיבל האביב של האי אינן the Junpo Festival - הוא פסטיבל כפרי בעל היסטוריה של 300,1 שנים. תחילת הפסטיבל ביום השישי של החודש (הירחי - על-פי שנת הירח) השני ונמשך לאורכם של
4 ימים באינן. רוב החגיגות והאירועים מסורתיים ונמשכים כיום כלפני אלף שלוש מאות שנים ללא שינוי והתושבים אומרים שבתקופת הפסטיבל יוצא לאור האופי המיוחד של המחוז אינן (Hainan Island ) . דגלים אדומים ניתלים על שערי הבתים של התושבים והמזון המסורתי כולל קולקס (צמח טרופי) ותפוחי-אדמה מתוקים שהם בסין, סמל למזל טוב, לשפע ושגשוג.
בכל כפר אינני נערכים טקסי זיכרון שמתמקדים בזכרה של הגברת קסין ( Madam Xianying) -513) - Xian) מנהיגה סינית, אישה יוצאת דופן ונערצת שהביאה ליציבות, איחוד חברתי ולשגשוג כלכלי לפני יותר מאלף שנה במחוז אינן, דבר שלאנשי איזורנו בהחלט מובן ערכו. פסטיבל האביב כולל תהלוכה רבת משתתפים שמאזכרת ברוב הישובים יותר מצעדים צבאיים מקרנבל של מחוללים. התושבים מתלבשים במצעד זה בבגדי לוחמים מהתקופה העתיקה והם חמושים בסכינים וחרבות כשהנזירים, נזירים טאואיסטים לוקחים חלק בתהלוכות ועורכים במהלכו ריקודים מרתקים - ריקודי פולחן עתיקים.
ריקוד האריה (lion dance ) והיאנגקו דאנס ( yangko dance) הם ריקודי הפסטיבל, ריקודים שדורשים מהרקדנים מיומנות גבוה ומקובלים בסין כריקודי עם.
ריקוד היאנגקו הוא ריקוד מאוד אהוב על הסינים. קצבו נמרץ ותנועותיו מהירות. זהו מחול עתיק יומין שנרקד לצלילי תופים וגונג ומבטא את התפעמות האיכרים מאיתני הטבע. הרקדנים במקור הפנו את רגשותיהם כלפי אל האדמה גם הקריבו למענו במהלכו קרבן ועד היום נשאר הקשר בין המחול לשירת הלל. כיום הם מחזיקים במהלכו, בידיהם מניפות או סרטים צבעוניים - הד לקרבן שהועלה בעברו ההסטורי. נרקד גם בפסטיבל החורף שמפורסם בתחרויות רכיבה על סוסים שמתבצעות על גב שלג וקרח פסטיבל שכולל מופעי זיקוקי דינור - המחול ידוע כיום במיוחד באזור הצפוני של סין ומאפיין כאמור, את הפסטיבל הדרומי של האי אינן.
המחול העתיק השתנה (תקופת שושלת האן) ועבר מספר רב של גילגולים וכיום ברחבי סין מזהים עשרות וריאציות ושינויים על המחול האהוב הזה. עוד בתקופה העתיקה חדרו אל היאנגקו רעיונות שמבטאים יחסים בין אישיים. תחילה בין האדם ואלוהיו אחר כך הם עודנו והופנו אל קיסרו ומאוחר יותר אף אל בין אדם וחברו. ניכר, כיום למשל, ב"נאו יאנגקו" ( "Nao yangko" ) שנרקד עם מטריה באיזור שנחאי. יאנגקו זה הוא חלק מחגיגות האביב. הרגשות מופנים בתפילה ובקשה לקציר מוצלח ויחסי האדם שבמקור חברו והיו למנהג חובת ביקורי משפחה של הרוקדים. מעניין לזהות שרעיונות אנושיים, רגשיים התפתחו והיו ברבות השנים לריקודי אופי למשל, ה"יאנגקו ניאו" ריקוד של נערה: niu או ינגקו הליצן chou גם ישנו היאנגקו של הנער-המתבגר gongzi ושל האישה הרעה laokuai . כל אלו נרקדים יחד ומהווים מעין אופרה סינית עממית. ראה להלן.
ריקוד האריה - הגם שאין אריות בסין ולא ידוע על קיומן בעברה דמותם, הדמיונית, ממלאת את סין גם את חזיתות מקדשיה וגם אם לאריה, במציאות, אין קרניים הרי שלאריה זה יש ויש.
העדויות מריקוד האריה מופיעים לפני יותר מאלף שנה. בימי שושלת טאנג (dynasty Tang) הוא נרקד בקבוצה של חמישה. 5 אריות שונים רקדו בו זמנית וכל אריה היה בצבע שונה. כל אחד מהאריות הכיל או כלל 12 אנשים שהובילו אותו ושסרט אדום לראשם. הרקדנים כונו "אנשי-האריה" ('-lion') והמנגינה שלצליליה ריקוד האריה נרקד נקראה: '-Tai' (המנגינה נכתבה בשנים D.A -951. ) בימים ההם 140 זמרים השמיעוה לאנשי-האריה... שני הריקודים האלו נרקדים ברוב הכפרים של האי אינן בתקופת פסטיבל האביב. כשיורד הערב מתחילות הופעות של האופרה הסינית המקומית.
אינן הוא אי ירוק, בן 34,000 קמ"ר בדרום סין נקרא גם "אי עץ הקוקוס" ("Coconut
Island". ) על שם יער בראשיתי שגדל על מחצית משטח האי. בירת האי היא Haikou ובחודש
מרץ מתקיים כאן פסטיבל נוסף וחדש הנושא את שם הסמל של האזור "פסטיבל הקוקוס" - נועד בעיקר לקידום התיירות העצומה שמגיעה לאי, קרוב ל 10 מיליון איש בשנה. הפסטיבל הגדול הוא ללא ספק פסטיבל האביב שמתרחש מזה מאות בשנים ברציפות ובו כאמור שני ריקודי עם נודעים ריקוד האריה והיאנגקו גם ריקודי דת שנרקדנים על-ידי נזירים תאואיסטים
פורסם 25.4.02
קישורים:
