סבטלנה זקרובה
טוהר וגדלות רוח מאת ירון מרגולין
סבטלנה זקרובה בעלת גמישות הגוף - יוצאת הדופן היא ללא ספק אחת הרקדניות הצעירות המדוברות ביותר בעולם כיום. תחילה היא רקדה ריקודי עם, אחר-כך התקבלה לבית-מחול מקצועי לריקוד (the Kiev Choregraphic School) ממנו פרשה לאחר 4 חודשים. בגיל 17 דחתה הזמנה של וסילייב הגדול לככב בבולשוי, שעה ששימש מנהלו האמנותי. זקרובה הוזמנה לככב בחשובות שבלהקות הריקוד העולמי כולל את באלט האופרה של פריז, ניו-יורק סיטי באלט ]כיכבה לצד איגור זלנסקי (Igor Zelensky) שהופיע בהצלחה רבה גם בישראל[, גרמניה, אוסטרליה, אנגליה, ויפן גם בהולנד, איטליה וברזיל.
ב 15/07/02 התפרסמה זקרובה מעל דפי האינטרנט בישראל (IsraelDance ). היה זה כאשר כיכבה בארה"ב ככוכבת הקירוב באלט. כדי לא להסתבך עם הניו-יורקים, במסעו הקודם של הקירוב לצפון אמריקה בשנת 1982, ההנהלה החליטה במתכוון שלא להופיע בניו-יורק. רק לאחר זמן רב של הצלחות בצפון אמריקה היא באה לניו-יורק אבל עם זקרובה בראשה. אסטרטגיה נכונה שפעלה. "ההפקה שלפנינו מתקרבת אל המחול העצמאי" פסקו המבקרים והוסיפו שבחים לרקדנית הראשית, זקרובה - היא בגמישותה היוצאת דופן בהחלט מזכירה את סילבי גיאם - האגדית. "זקרובה מיוחדת במינה וכמו מעצבת גם את גופה וגם את החלל סביבו שעה שהיא רוקדת. ... סבטלנה זקרובה היא רקדנית שמעמיקה בתחום הרגשי ומייצגת שתי דמויות שונות זו מזו אודט/אודיל בצורה משכנעת. היא זורמת ב"אגם הברבורים" של הקירוב בין אצילות למפלצתיות רשעית. האנרגיה שיוצאת ממנה כשהיא רוקדת מסנוורת את המתבונן בה - סבטלנה זקרובה מופלאה". כתבו בניו-יורק.
סיפורה של כוכבת העל הוא סיפור על צעירה שעלתה בנסיקה אל צמרת הקירוב באלט והייתה בימים מספר לאחת הרקדניות הגדולות והמדוברות ביותר בעולם. זקרובה נולדה באוקראינה (Ukraine ) בלוטסק ( Lutsk) בשנת 1979. את ששת שנות לימודיה הראשונות עשתה בבית-המחול של קייב. הופעתה עם "הציפור הכחולה", בשנת 1995, בהיותה בת 16 שנים בלבד, עוררה רושם עצום וזיכתה אותה במדליית הכסף של הוגנובה בסנט פטרסבורג מה שהביא אותה מיד אל שורות הואגנובה
היוקרתית אותה סיימה בגיל 17 בלבד (1996) והתקבלה כפרימה בלרינה האגדית וישנייבה ישירות לקירוב באלט בדרגת כוכבת על - מאז שתי הרקדניות הן סמל ליכולתם הבלתי רגילה של הרוסים לטפח כשרונות גדולים בקרב דור רקדנים צעירים. (הועדה האמנותית של עיריית ירושלים בתחום הריקוד בראשותה של ציונה פלד פסקה שאין צורך להקים בירושלים - כזכור - סניף לואגנובה.)
הריקודים הראשונים של סבטלנה היו הקלאסיקה של הריקוד: "ג'יזל" (תפקיד אותו רקדה גם ב"בולשוי" לצד כוכב העל פרוק רזימטוב ( Farukh Ruzimatov 1998), "אגם הברבורים", "הבידרה" (1999) ו"רומאו ויוליה" אך גם בתקופה המכונה בבאלט 'הבאלט הסוביטי' היא השתלמה ואפילו בניאו- קלאסיקה האמריקאית (בלנשין). עבור תפקידה בסרנדה" (Serenade)
שלו זכתה בפרס היוקרתי של פסטיבל מסכות הזהב ( The Golden Award Mask - 1999). כשהעלתה סבטלנה את יצירתו של בלנשין "Jewels" משנת 1967 בניו-יורק סיטי באלט נאמר בניו-יורק שההפקה הועלתה שוב והפעם בביצוע מדהים ביופיו
על-ידי הפרימה בלרינה הרוסיה Svetlana Zakharova. קסם וגדולה שלא נראו ביצירה זו בזמנו של בלנשין קובעת מבקרת המחול של הניו-יורק טימס.
סבטלנה זקרובה החלה לרקוד בגיל שש, בעקבות החלטת האם "לקחת אותי לרקוד בסטודיו המקומי בו רקדו ריקודי עם ולא באלט". בבאלט היא פגשה לראשונה רק בגיל 10. לאחר ארבעה חודשים בלבד לאחר שהתקבלה לבית המחול של קייב היא פרשה עקב מעבר המשפחה לבמזרח גרמניה בעקבות הקרירה הצבאית של אביה. למזלה היא שבה לאוקראינה ערכה שוב אודישן, התקבלה והחלה להשתלם אצל Valelia Sulegina. ביוני (12/1996) התקיימה הופעת גאלה בהרמיטז (the Hermitage theatre) והתבקשה לרקוד שם את "הברבור הגווע" (Dying Swan). לאחר מכן החלו דיבורים להעניק לה
דרגת כוכבת על.
ש: בת כמה היית?
ת: 17.
בקירוב היא עבדה יחד עם Olga Mosiyeva שסייעה לה בעבודה על הרפרטואר בין השתיים צמחה ידידות ואולגה הייתה עד מהרה לדמות המפתח שקידמה בתאוצה את הקרירה שלה. למעשה הבאלט הראשון בו כיכבה בקירוב (1996, 27 October) היה " The Fountion of Bakhchissari" לצידו של Ruben Bobovnikov. בתקופה זו היא קיבלה הזמנה מהרקדן הראשון של רוסיה ולדימיר וסילייב (Vladimir Vasiliev) שניהל אז אמנותית את הבולשוי (the Bolshoi) להצטרף להפקת "אגם
הברבורים" המחודשת שלו. בצעד יוצא דופן ונועז הרקדנית הצעירה דחתה את ההזמנה. ההצלחה הבינלאומית לא התמהמהה והיא יצאה ללונדון עם הקירוב באלט (1997) בתיאטרון הקוליסאום (Coliseum) היא כיכבה בתפקיד Masha מ"מפצח האגוזים" אחר כך באו התפקידים הגדולים באמת Gulnara מ"שודד הים" וגיזל - תפקיד שביצעה גם במסעה השני ללונדון (97) גם התפקיד סרנדה והשאר לדפי ההיסטוריה.
ש: איך את מסבירה את אדישותם של מבקרי המחול של ניו-יורק להופעתך עם ה"יפיפיה
הנרדמת" (of Sleeping Beauty) ב'מט' בקיץ 99?
זקרובה: "קיבלתי על תפקיד זה את פרס "מסכת הזהב, לשנת 2000 במוסקבה" היא משיבה לקונית, לא מתלוננת על שיטחיותם של האמריקאים כשמדובר באמנות עמוקה - אך רומזת ואומרת שלא הכל תמימי דעים על אותו ביצוע גם מדגישה את הניגודיות ביחס להבנת
התפקיד שעיצבה שם.
לאחר מסעה לארגנטינה החלה זקרובה לעבוד על מנון של מקמילן ובאותה שנה ערכה יחג עם הקירוב את המסע המדובר ללונדון, אז כיכבה זקרובה בכל הבאלטים הגדולים (La, Chopiniana, The sleeping Beauty
Diamond and Don Quixote,Swan Lake, Bayadere) והשאירה רושם עצום.
בשנה שעברה (2001) כיכבה סבטלנה זקרובה לצד שניים מכוכבי האמריקאן באלט בקירוב (from American Ballet Theatre, Ethan Stiefel - Jose Manuel Carre) ועם זלנסקי הגדול היא רקדה במינכן את "מנון" של מקמילן.
את שחרזדה (Scheherazade) של פוקין (בתפקיד Zobeide) העלתה לראשונה לצד פרוק
רזימטוב (Farukh Ruzmitov) כזכור רזימטוב רקד בתפקיד עבד הזהב (Golden
Slave) - השנה (16/1/2002) בישראל. יאמר ולצערי הרב הביקורת החובבנית והשטחית
של תל-אביב - המשועבדת עדיין לפרינג' ולמחול העכשווי נטול האישיות הריקודית לא השכילה להכיל ולהכיר בגדולתו של רזימטוב שהרי אצלנו עדיין חושבים על ריקוד ברמה של שיעורי קומפוזיציה למחול עכשווי בהם מלמדים למשל, שריקוד זה ללכת בין מזרונים שמונחים על רצפה ווריאציה על ההליכה ביניהם היא הליכה עליהם (כפי שראיתי בשעור בן שעה וחצי במוסד להכשרת מורים.)
אכן רזימטוב לא עבר שיעור הליכות על מזרנים ומעטים אישי המחול שמסוגלים להתגלגל אל נפש אדירה של יוצר דגול זה.
גם וישנניבה לא השאירה כאן רושם על רוב המבקרים וההשפלה נחסכה אצלנו מאמנית החודש נובמבר סבטלנה זקרובה.
בביקור האחרון של הקירוב, השנה בושינגטון (פברואר 2002) סבטלנה זקרובה רקדה את אורורה (Kennedy Center - Aurora) והשאירה רושם קצת יותר גדול ממזרן על תלמידי הקומפוזיציה של ישראל. כמו כן היא כיכבה לצד ולדימיר מלחוב
(Vladimir Malakhov) האגדי - שאגב גם הוא הופיע השנה בישראל. ראיתי אותה לפני חודשיים (20/08/2002) מככבת במט של ניו-יורק בבידרה לצד איגור קולב( Igor Kolb) תפקיד ניקיה (Nikiya) מספר הניו-יורק טימס "מרגע שהיא עולה על הבמה מתגלה שהיא תופעה נישגבת" - במיוחד במערכה השלישית המכונה ממלכת הצללים מאת מריוס פטיפה מספר (Kevin Ng) בבאלט מגזין "אפשר לחוש שמדובר בתופעה יוצאת דופן של טוהר וגדולות רוח גם הוד והדר".
1/11/02
קישורים:
Svetlana Zakharova Photo Gallery
Guardian Unlimited | Archive Search
Zakharova is only 19, yet in fact she hardly needs an introduction anymore. In a couple of years time La Zakharova became the pride of the company. She has already danced Masha in The Nutcracker, Giselle, Aurora, Maria in The Fountain of Bakhchisaray, now Odette/Odile, and Nikiya will be added to her repertoire soon. If all goes as planned, audiences in New York will have ample opportunity to admire her art in the coming Kirov season at the Met. Vaziev seems to have blind faith in her. History repeats itself, also in the Kirov Ballet.
Zakharova's Swan Queen is undoubtedly the most convincing part I have seen her dance so far. Of course, even here there is still a lot of work to do, but at least in her Odette there is a kind of subdued, filtered emotion, while earlier performances were just bland or at best academic. Her excessive manner, with six-o'clock ?cart?s aplenty, distracting in Giselle and The Sleeping Beauty, seems to be more under control. Only during the first encounter with Siegfried was there still a hint of aggressiveness (or perhaps it was just nerves), even resulting in a serious slip, but for the remainder, the performance was pleasingly elegant. Her Odile was brilliantly danced with a lot of dynamism, but again also with control, and her imitation of Odette in the Black Swan pas de deux was really convincing. Both characters need to be deepened dramatically and emotionally, but, taken at face-value, for somebody of her age it is already a stunning accomplishment.
GISELLE Act II pas de deux (Perrot-Coralli/Adam)
The Kirov's Svetlana Zakharova & Ilya Kuznetsov:
The "talent meter" shot straight up with this number! Nineteen-year-old Ukrainian ballerina, Svetlana Zakharova, captivated the audience from the moment that she entered the stage in bourrees rippling like pearls on a strand. Her resplendent technique and miraculously Spessivtsseva-like neck and torso, were marred only by ridiculously high (180-degree) leg extensions, which have been in favor at the Kirov since the late-1980s/early-90s...when somebody at the Vaganova School seemed to decide that Sylvie Guillem was the sort of ballerina that must be emulated to capture the hearts of Westerners. [With a new regime at the Mariinsky/Kirov Theater, one can hope that these irregular practices will soon be curtailed.]
:Her repertoire includes
(The Sleeping Beauty) Petipa ,staged K .Sergeyev ,(Princess Florine) 1996
(Tchaikovsky Pas de Deux) Balanchine ,(soloist) 1996
(The Dying Swan) Fokine) ,(1996
(The Fountain of Bakhchisarai) Zakharov ,(Maria) 1996
(The Nutcracker) Vainonen ,(Masha and trio) 1996
(Le Corsaire) Gusev after Petipa ,(Gulnara) 1997
(Giselle) Coralli-Perrot ,Petipa ,(title role) 1997
(Les Noces) Miroshnichenko ,(the bride) 1997
(Don Quixote) Petipa ,Gorsky ,(Queen of the Dryads) 1997
(Chopiniana) Fokine ,(Waltz and Mazurka Girl) 1997
(Romeo and Juliet) Lavrovsky ,(Juliet's friend) 1997
(The Sleeping Beauty) Petipa ,staged K .Sergeyev ,(Princess Aurora) 1998
(Apollo) Balanchine ,(Terpsichore) 1998
(Serenade) Balanchine ,(soloist) 1998
(Swan Lake) Petipa-Ivanov ,staged K .Sergeyev ,(Odette-Odile) 1998
(Poem of Ecstasy) Ratmansky ,(soloist) 1998
(Symphony in C) Balanchine ,(soloist) 1999
(Le Corsaire) Gusev after Petipa ,(Medora) 1999
(The Sleeping Beauty) Petipa ,staged S .Vikharev ,(Princess Aurora) 1999
(La Bayadere) Petipa ,Chabukiani ,Ponomarev ,(Nikiya) 1999
(Diamonds) Jewels) (Balanchine ,(soloist) 2000
(Manon) MacMillan ,(title role) 2000
(Don Quixote) Petipa ,Gorsky ,(Kitri) 2000
(Now and Then) Neumeier ,(soloist) 2001
(The Young Lady and The Hooligan) Boyarsky ,(Young Lady) 2001
(Scheherazade) Fokine ,(Zobeide) 2001
(Romeo and Juliet) Lavrovsky ,(Juliet) 2002
Paquita - Grand Pas) Petipa ,(soloist
Svetlana Zakharova danced the leading ballerina role seamlessly on Friday night, making us realize why this role won her the 1998 Golden Mask award for the finest ballet performance in Russia. Dancing the part on Thursday, the taller and more muscular Uliana Lopatkina had problems in the partnered segments and seemed too segmented in her approach. I could almost see her counting the beats, going from chunk to chunk of the choreography, rather than losing herself in the magic of Tchaikovsky, as Zakharova did on Friday night. Blonde Ilya Kuznetsov had an easier time of it with the smaller of the two ballerinas, while tall & dark-haired Denis Firsov was appropriately mysterious as the Angel of Death on both nights.
Svetlana Zakharova dans La Bayad?re
Il y a bien longtemps que l'Op?ra de Paris n'avait invit? des danseurs russes ? se produire avec la troupe fran?aise. Jamais depuis les Maximova, Plissetskaia et Makarova, le Ballet de l'Op?ra n'avait accueilli une artiste dune telle classe que Svetlana Zakharova, qui vient de danser trois fois le r?le de Nikiya dans La Bayad?re ? lOp?ra Bastille, les 1er, 4 et 5 d?cembre 2001. Ag?e de vingt deux printemps seulement et d?j? une des vedettes du Th??tre Mariinski de Saint-P?tersbourg, cette artiste a dans? tous les grands ballets du r?pertoire, mais loin de se cantonner dans les ouvrages exclusivement classiques ou russes, elle est aussi linterpr?te de nombreses pi?ces de Balanchine et a incarn? avec succ?s la Manon de MacMillan.
Svetlana Zakharova qui a obtenu de grands triomphes ? Londres avec le Ballet du Th??tre Mariinski, a d?j? dans? en France en juillet dernier avec quelques solistes russes ? loccasion de galas exceptionnels ? lOp?ra du Ch?teau de Versailles. Aussi est-ce une v?ritable r?v?lation que sa Bayad?re parisienne, un r?le quelle conna?t bien pour lavoir dans? ? Saint-P?tersbourg, m?me si la version de Noureev diff?re quelque peu de celle de lex Ballet du Kirov.
Svetlana Zakharova est une admirable artiste longue et mince, dou?e dune gr?ce incomparable. Tout est beaut? et po?sie dans sa danse, qui se distingue par des ?paul?s et des ports de bras dun lyrisme et dune ?l?gance rare, tout comme la finesse de ses poignets. Elle est un exemple admirable du style franco-russe, h?rit? du XIX ?me si?cle et qui se perp?tua jusquaux grands artistes du Kirov de L?ningrad que lon d?couvrit avec Noureev au d?but des ann?es 60. Ce style noble et romantique ne sest heureusement pas perdu comme on peut en juger avec Svetlana Zakharova, danseuse inspir?e, qui exprime aussi bien avec son corps quavec son visage les ?motions les plus secr?tes ressenties par son personnage. Quand a la technique elle est stup?fiante, particuli?rement dans les d?gag?s et les tours. On admire le jeu dramatique, la sensibilit?, et l?motion de cette artiste d?j? mythique.
Jean-Guillaume Bart en Solor se montre un partenaire de la m?me race exceptionnelle par son style raffin?e, son aisance, et sa technique impeccablement contr?l?e. Un prince noble et beau qui triomphe haut la main de toutes les difficult?s sans jamais chercher ? briller par la virtuosit? mais seulement ? traduire la gr?ce et la beaut? de la danse. Un couple qui ferait tressaillir Noureev de bonheur.
Passant du r?le de Nikiya ? celui de Gamzatti, Delphine Moussin incarne une vraie princesse, aussi impitoyable que son p?re le Rajah, et ses expressions sont toujours passionnantes ? observer. Elle est parfaite face ? Svetlana Zakharova, chacune des deux artistes ?tant id?alement le personnage, mais techniquement la danseuse fran?aise ne montre pas la m?me ma?trise que sa rivale.
J?r?mie Belingard remporte un triomphe dans le r?le de lIdole Dor?e, sensuel et muscl?, contr?lant magnifiquement sa technique, et toujours soucieux de la perfection dans le moindre d?tail. Karl Paquette est un Esclave solide, portant ? bout de bras la merveilleuse Svetlana Zakharova, et Fanny Fiat simpose toujours avec panache dans la variation de la troisi?me Ombre au dernier acte.
Fittingly, the gala ended with Balanchine's "Diamonds" (led by Svetlana Zakharova and guest Vladimir Malakhov). Despite the glamour provided by the visiting stars, nothing was more heartwarming than seeing the whole Kirov company resplendent in this masterpiece by Balanchine, whose spirit is so fundamental to the company's aesthetic now. The Kirov is still the greatest classical company in the world
Ren? Sirvin
7 d?cembre 2001
Copyright ImagiDanse (www.imagidanse.com)
The Kirov's Svetlana Zakharova and Denis Firsov in The Sleeping Beauty. (Photo credit: Jack Vartoogian
Next piece was the one some of my London friends would die for: "Tchaikovsky Pas-de-deux", with Svetlana Zakharova and Igor Kolb. The strikingly beautiful Zakharova still abuses her 6-o'clock extensions here and there, but it's difficult not to admire her frictionless moves. Igor Kolb matured into very confident dancer and reliable partner, moving with force and power.
The sole woman able to combine the favored futuristic virtuosity with old-fashioned virtues is Svetlana Zakharova. With her air of sweet radiance tinged with melancholy and her beautifully open upper-body carriage (throat and breastbone in dialogue with the heavens), Zakharova meshes feeling with dancing. She's the only one of her sisters who seems to perform the traditional repertory from impulse rather than technical dictates, and thus the only one who makes convincing sense of the ballets' stories. The more mature Altynai Asylmuratova, formerly the company's darling, has conspicuously lost ground in physical and dramatic power, but her style blessedly retains the classical harmony embodied by her legendary predecessors.
Aurora -
First-cast Svetlana Zakharova was technically strong and very neo-classical in her attack and ear-high extensions, but (to me & a few others) lacked charm and personality. She seemed too concerned with achieving whiz-bang acrobatic effects and was bereft of poetry. Furthermore, her pale & uninspiring face did not help matters. Don't get me wrong, she is a pleasant-looking dancer; it's simply that her features are not well-defined. But, oh, what beautifully arched feet and long legs, like Sylvie Guillem!
The second Aurora, Diana Vishneva, on the other hand, was a true princess. Not only a perfect long (but not too tall) & slim physique, but also a striking face with vibrant features - raven hair, wide eyes, tiny round head, generous lips... a face of distinction! One overlooks Vishneva's high extensions because she did not depend on their effect to win over the audience, as did Zakharova. Vishneva offers much more. She radiates sunshine & conveys the majesty of the music through her facial expressions as well as the steps. Vishneva WAS the music! Only the film footage of Margot Fonteyn in her prime comes close to matching the radiance & artistry of Diana Vishneva as Aurora. I am in awe and totally enraptured
קישורים:
Guardian Unlimited | Archive Search
Guardian Unlimited Observer | Review | Rising stars of the Royal
.