נקודת המפנה של נינה אננישאשווילי
מאת ירון מרגולין
אנניאשווילי שנולדה בגרוזיה והפכה לפרימה באלרינה המככבת בבאלט הנודע
ג'יזל (בולשוי - הועלה בכיכובה לראשונה בישראל ב 8.8.2000) ניצחה את גורל חייה להעלם בין רקדניות אפרוריות וברגע אחד, בעזרת בעלה, הודות לשיחת טלפון קצרה לדנמרק היא הגיעה אל המערב וסחפה אחריה את הערצת הקהל. לישראל היא באה שוב והפעם ביחד עם תיאטרון המחול של אלכסיי פאדייב שיחל את הופעותיו בראשית חודש פברואר 2002.
תחילה היא התאמנה בהחלקה על הקרח ובגיל 10 היא כבר הייתה אלופת החלקה . כשמלאו לה 13 שנים, בהשגחת סבתא היא עזבה את בית הוריה ויצאה ללימודי הבאלט במוסקווה. בגיל 15 היא התקבלה ללימודים בבית הספר הגדול של הבולשוי במוסקווה והחלה לרקום חלומות: להתקבל ללהקה הגדולה. גדולי הרקדנים חוללו אז בבולשוי החל מנינה טימופיבה (כיום ירושלמית) וכלה במיה פליסצ'קיה (הברבור הגווע) ואילו היא אנניאשווילי, הנערה מגרוזיה המתינה בסבלנות יחד עם עוד עשרות נערות לתורה לעלות על הבמה.
אנניאשווילי התקבלה בסופו של דבר ללהקה, והשמחה הייתה גדולה, אך לא לאורך זמן כי למרות שהיא זכתה בתחרויות מחול רבות במשך הזמן לא ניתנה לה אפילו הזדמנות אחת להוכיח את עצמה על קרשי הבמה. היו אלו כוכבות העל טימופיבה ופליסצ'קיה (שתיהן יהודיות דווקא) שזכו לתהילה והיא עמדה בודדה יחד עם חברותיה והמתינה לתורה שלא הגיע. מסתבר שאנניאשווילי קיבלה בינתיים הזמנות רבות להופיע בחו"ל, אך אלו הגיעו כנראה ל'בולשוי' ובמסגרת המשטר, שלא פירגן ליצירה, התחדשות ואומנות - היא פשוט לא ראתה אותן ולא ידעה דבר על קיומן. והשילטונות, מצידם, פשוט הודיעו למזמינים שאנניאשווילי חולה.
הימים חלפו ואנניאשווילי החלה לאבד כושר ונכנסה לדיכאון. ב - 1989 בהשראת הרעיונות החדשים וראשית הפרסטרויקה בעלה עזר אומץ והחליט לקחת יוזמה. תחילה הוא הוציא לבלרינה דרכון (דבר שהותר לפתע) ומשאחז בדרכון העז להתקשר
לכוריאוגרף הדני פראנק אנדרסון ושאל אותו ישירות אם יאות לקבל את אנניאשווילי להופיע בלהקתו. הכוריאוגרף הדני היה אחוז התרגשות משיחת הטלפון המפתיעה וכמי שלא האמין למשמע אוזניו, ביקש מהזוג להגיע מייד לדנמרק. כבר בדנמרק קיבלה אנניאשווילי הזמנות נוספות להופיע מהאמריקן באלט תיאטר, מהרויאל באלט ומהניו-יורק סיטי באלט ההזמנות להופיע בבולשוי לא אחרו כמובן לבוא בעקבות ההצלחה בחו"ל. כיום אנניאשווילי מחלקת את זמנה בין להקות תבל והבולשוי.
סיפור חייה ומאבקה על מקומה כרקדנית בעולם הריקוד מעורר את השאלה לגבי
הריקוד העכשווי הנפוץ כל כך בארצנו. אנניאשווילי מתבוננת בתהייה בהקלות שלהן זוכים 'רקדנים' בני יום 'כדי להיות לרקדן אדם זקוק בנוסף לכשרון גם לאימון של 8 שעות בכל יום ובמשך שנים', היא אומרת ואיננה מבינה את התופעות של הפקת המחול העכשווי - והפרינג' 'די לקחת למענן אדם מהרחוב ולאמן אותו במשך שלושה חדשים'. ולפי רמת הרקדנות בארץ ומבול להקות המחול של סוזן דלל וג'רר בכר הירושלמי נראה שהצדק איתה.
אנניאשווילי מעולם לא ויתרה על הופעה, גם כשהייתה חולה 'כי ההצגה מוכרחה
להימשך', יחד עם זאת פעם אחת הפסיקה לרקוד לאורך שנה. הדבר קרה בעקבות
התערבותו של רופא לאחר שבמהלך חזרה נפגעה ברך רגלה והיא נאלצה כתוצאה מכך לעבור ניתוח. תחושת חוסר האונים ואי הוודאות נרגעה משהבינה שההנהלה של
הלהקה החליטה להעביר את המופע שלה לשנה הבאה, זאת למרות שכל הכרטיסים
נמכרו לקראתו מראש.
היא איננה אם, ויודעת שהקרירה קצרה היא אוהבת מאוד לרקוד את ג'יזל ומשתוקקת לשוב ולרקוד אותה בכל פעם מחדש. בישראל היא ככבה בהפקת הבולשוי בתפקיד ג'יזל.
פורסם לראשונה 27.7.2000
בשנית בתוספת הערות ב 1.1.2002
Nina Ananiashvili Turns 40
Nina Ananiashvili, one of the brightest stars of the world of ballet, celebrates her 40th birthday on Wednesday, March 19th.
Ananiashvili was born in Tbilisi in 1963. According to her own confession, she was a stranger to ballet-she originally went in for figure skating and won the Georgian Junior Championship, when her dancing coach persuaded her parents to let the girl join a choreographic school. She joined one in Tbilisi, then moved to Moscow. Her excellent abilities were soon noticed, and she was invited to continue her studies at the Bolshoi Theatre's Choreographic School, under the direction of the prominent teacher Natalia Zolotova. In 1980, Nina won the gold medal at the 10th Ballet Contest in Varna; a year later, she was given the highest award of the Moscow Ballet Competition. Having graduated from the School, she received invitations to dance solo parts for the Stanislavsky and Nemirovich-Danchenko Theatre and for the Kasatkina and Vasilyev Theatre. But she chose to set out on her career from the corps de ballet of the Bolshoi.
An excellent technique, refined artistry, smooth movements and a rare dramatic talent soon turned her into one of the best ballet dancers of our time. Her appearance as a 17-year-old in "The Swan Lake" during the Bolshoi's tour in Hamburg was accompanied by a 30-minute ovation. American critics, who gave her the Grand Prix of the 3rd International Ballet Competition (1986) in Jackson, USA, described her as an "indisputable superstar of the classic ballet." Today, Ananiashvili is an internationally acknowledged star who has danced for the Swedish Royal Ballet, the Norwegian National Ballet, the National Ballet of Portugal, the National Ballet of Finland, the Bavarian National Ballet, the Grand-Ballet of Monte Carlo, the Birmingham National Ballet, the Boston Ballet, the Tokyo Ballet and many more.
Ananiashvili and her ballet star friends formed a dancers' group that achieved huge success in Moscow, St. Petersburg, Denmark, the USA, Norway, China, and France.
Nina is a People's Artist of Russia and Georgia and a holder of the Russian National Award Triumf, which she won for her services to choreography, and the State Award of Georgia, given to her for her substantial contribution to the Georgian culture
קישורים:
Nina Ananiashvili, The Bolshoi's Wandering Ballerina
לאתר המעריצים של נינה אנניאשווילי