גיבור ולוחם תרבות מדהים בשם קאדר בלרבי
מאת גיל פריינט
כשאביו של קאדר בלרבי (Kader Belarbi) כיום כוכב הלהקה של באלט האופרה בפריז, העדיף שכל ילדיו יעסקו באמנות הוא לא ידע שהוא מגדל מהפכן, איש בעל יכולת לגשר בין ניגודים חברתיים ולוחם תרבות שיהיה לכוכב באלט. צניעותו של קאדר בלרבי מפורסמת והמפגש שלו עם מפיק שניסה לברר את דרגתו כשפגש בו באקראי במסדרונות בית האופרה יכולה ללמד עליה. מה היא דרגתך? התעניין המפיק (קאדר היה אז אטוואל - כוכב ודרגה בכירה של המוסד) לא התפאר במעמדו אלא השיב לו " רקדן נבחן אך ורק לפי הדרך שעשה מתחילת הקרירה שלו ולאור יכולתו למצות את רעיונותיו. ולא על פי התואר
שמונח, כביכול על דש מעילו כמדליה או איזו דרגה צבאית שיש להצדיע לה כשהוא עובר בפרוזדור", אמר והלך לדרכו. מושג הדרגה לא בא כאן במקרה כי אביו של הרקדן הוא חייל בצבא הקבע של צרפת.
קאדר בלרבי הלך בילדותו לשיעורי המחול בלי בעיות מיוחדות שכבר נאמר למעלה על יחסו המיוחד של האב, מהגר מהמגרב ללימודי אמנות. קאדר בחר בבאלט בדומה לסיפורו של הרקדן הספרדי המהולל אנג'ל קוריה Angel Corella שגם הוא בחר
בבאלט בעקבות אחת מאחיותיו.
בשנת 1975 קאדר החל כאמור ללמוד ריקוד בבית הספר היוקרתי למחול של האופרה בפריס ושנתיים אחרי שהחל ללמוד שם גילו אותו מוריו רודולף נורייב (Rudolf Nureyev) ומרי כריסטין שרמולו (Mariie Charmolu) והבינו שבפניהם כשרון אמיתי ואומן בעל יכולת עילאית.
בשנת 1980 קאדר בלרבי סיים את לימודיו והחל משתלב בלהקת האופרה היוקרתית
של פריס. הקרירה שלו נסקה במהירות ובשנת 1988 היה כבר לרקדן ראשון באופרה ובשנת 1990 הוא עלה בדרגה והיה במעמד של רקדן כוכב (אטואל).
קאדר, שהחל בתפקיד הבכורה שלו כאטואל בבאלט " היפהפיה הנרדמת" הוא בהחלט רחוק מאדם שישן תחת גפנו. "יש לי הרבה תיאבון " אומר הגבר שמשתדל לבצע תפקידים שבהחלט מקדמים אותו ומחדדים את יכולותיו: " אם אני משקיע כל כך הרבה בתפקיד הרי שזה גם מבחינה פיסית וגם מבחינה נפשית" הוא אומר ורומז לכך שהוא פשוט לא שובע במהירות. קאדר בלרבי הוא לא רק גבר יפה תואר שמרכז אליו תשומת לב טבעית הוא ממש רקדן גדול - בעל יכולת טכנית מרשימה וביטוי עוצמתי. מבקרי המחול בצרפת משקיעים הרבה מחשבה כדי להבין את התופעה המיוחדת של כשרונו. בולטת רב-גוניות של אישיותו בקשת התפקידים שהוא בוחר לבצע על הבמה מצד אחד הוא עוסק בקלאסיקה גבוהה של הבאלט ג'יזל (Giselle) או "אגם הברבורים" מאת פטיפה ובגרסה שעודכנה על ידי מורו רודולף נורייב, אבל מצד שני הוא בהחלט מרחיב את הרפרטואר ונוגע בלבו של הסגנון האופנתי והנדיר כל כך אצל רקדנים כמותו למשל ההיפ-הופ. מובן שזו תופעה נדירה שהרי ריקוד
ההיפ-הופ אינו מסתמך על טכניקה שנרכשת בעמל של שנים אלא על טכניקה שנרכשת על-ידי נערי רחוב תוך כדי התחרות ביניהם. הבאלט " בלי גלים לפני ליקוי החמה " הוא דוגמא לריקוד כזה. בו הכ' פריד ברקי (ידידו הקרוב של קאדר) משלב צעדים מתחום מחולות הרחוב ותרבות ה"היפ-הופ" ומרקיד באמצעותם את הכוכב המיוחד הזה. סגנונות נוספים שבהם השתלב הרקדן הצפון אפריקאי הם "Etant
actuelle conjoncture la? donn" מאת לאורה סקוזי Laura Scozzi וכן "סימנים" (Signes) מאת מאץ אק ( Mats Ek ) גם בהם סממנים של תרבות הרחוב.
מכל מקום תרבות זו לא היתה מוכרת לקאדר בלרבי לפני כן שהרי כל כולו מאז היותו ילד קטן היה נתון לממסד של התרבות הגבוהה שמנוהל מזה 500 שנה על-ידי הלהקה לבאלט של האופרה בפריז. כיצד נפתח ליבו דווקא אליה ומדוע הוא מיטיב כל כך לבצע צעדי מחול אלו היא רק עוד אחת מהשאלות שכשרונו מעורר בקרב אישי הריקוד בעולם. חשוב לציין כאן שקאדר בלרבי נגע בתחום הכוריאוגרפיה בעצמו ולמרבה הפלא יצירתו הייתה דווקא "אומני הרחוב" ("Le Saltinbanques" ). יצירה שמעל דפי התוכניה של הממסד נאמר שהיא בהשראת ציור של פבלו פיקסו. באלט זה "ילדי הרחוב" נוצר בטוקיו בשנת 1998 ואת הקירבה לציור בלרבי מנמק בחינוכו לאמנות מילדות ובכך ש"אילו לא הייתי רקדן הייתי לבטח צייר" אבל כשמתבוננים
בריקוד עצמו מתגלה שהסיפור היותר מעניין הוא שאת "אמני הרחוב" קאדר בלרבי בהחלט יצר יחד עם פאריד ברקי (Farid Berki) ידידו שמסמל עבורו מומחה בתחום תרבות ה"היפ הופ", שמפעפעת מהרחוב ועולה בהדרגה וחודרת בעזרתו של קאדר אל תוך ליבה של התרבות המכונה בצרפת גבוהה. כאן המקום להזכיר שברקי הוא זה שהקים להקת נערים שהיתה בתחילת דרכה להקת שוליים והנערים שרקדו בה היו נערי שכונות רגילים, ואולי בעובדת היותם מהגרים מצפון אפריקה חבוי סוד משיכתו של קאדר אליהם גם אם הם התגוררו בעיר ליון והוא בפריז.
כשאומן כבלרבי מתעסק בהיפ הופ , שהתפתח בצרפת על קרקע הבטון של הפרברים האבודים אין זה דבר רגיל. (היפ בשביל הצרפתים הוא מושג מקומי ושונה מזה שבברונקס או בהרלם של ניו-יורק וה"היפ" שבו בא לסמל את הקפיצה. "הופ" בה בשביל הנפילה שאחריה). תרבות זו נולד בפרבריה של ארצות הברית והובאה לצרפת על-ידי מהגרים מהמגרב ומאפריקה שמאוד רצו לגעת בתרבותה של המעצמה הגדולה. "היפ-הופ" אמריקאי בצרפת מעניק לגיטימציה לאנשים שתרבותם נחשבת נמוכה. הוא אמנם לא זרם מרכזי רק זרם שוליים, אבל הוא זה שיכול לחבור לתרבות המערב ולגעת בזרם האמריקאי. וזו כבר נגיעה מאוד מוצלחת מאחר שהיא מביאה אחריה כבוד ומעמד של מומחיות בתחום השייך ללא עוררין לתרבות של והיא נחשבת כיום בצדק או שלא בצדק לתרבות של האיש העשיר, החזק החכם ארה"ב. והמצליח. בצרפת היא התפתחה ובאה עד למעמד של יוקרה ומומחים מצביעים על בלרבי כאחד הגורמים שהביאו אותה אליה.
הרשויות בצרפת, כמו בישראל של היום, בתחילה לא מילאו את תפקידם לדאוג להתפתחות של כל הזרמים האומנותיים ופתחו רק זרמים נבחרים ובלעדיים. שם התנהלה אותה מדיניות כמו כאן - הייתה שם מעין אומנות שלטונית. למעשה בזכותם של יוצרים גדולים, עצמאיים וחסרי פשרות כקאדר בלרבי החלה תופעת הרב-תרבותיות להתפתח באירופה ובמקרה זה חל מפנה אדיר בהתייחסות של הרשויות אל ההיפ-הופ שהתקבל כביטוי נוסף לתפקיד הנכון שממלאת הרשות בחברה חופשית - והוא לספק לאזרחים את האפשרות לבחור בין שפע תרבותי שמוצא להם.
תופעת קאדר בלרבי הולכת ומתבהרת כשאתה שומע את פשטותו מדברת על יציאת הנפש הייחודית עליה דיברו בהרחבה גדולה כל כך הפילוסופים של הריקוד הרוסי שחיפשו מקורות אוטנתיים ליצירתם: " התבודדתי במשך 3 שבועות והוצאתי באיזמל מנתחים את כל הקטעים שהיה בהם אלמנט של העתקה והפעלתי את גופי עד שהתנועות האישיות שלי יזיעו עצמן החוצה". הוא אומר.
הכוריאוגרפיה החדשה של קאדר בלרבי תועלה בהופעת בכורה בחודש הבא (פברואר ומרס 2002 ) באופרה של פריז. בלרבי יככב בה. שם היצירה Hurlevent. היא נוצרה על-פי היצירה "Wuthering Heights "מאת אמילי ברונטה. בלרבי: " הסכנה העיקרית כשאתה מקים הפקה חדשה, היא שאתה צריך זמן כדי להתרגל אליה" הוא אומר ומוסיף שהבעיה העיקרית היא לא הסגנון שלה, "אלא רק איך אתה נמנע מלהעתיק תנועה מוכרת כל-כך, כיצד לעמול ולהוציא החוצה מנפשך את כל הקטעים שיש בהם אלמנט של העתקה".
בריג'יט לפבר (Brigitte Lafvre) היא המנהלת של חטיבת המחול באופרה של פריס. האישה שעמדה מאחורי יצירתו ועודדה אותו בדרכו. "היא בהחלט מסתכנת איתי" הוא מודה ומוסיף שמדובר בעבודה בעלת שני חלקים שמשכה כשעתיים. "בחרתי בפיליפ הרסאן (Philippe Hersant) בשביל המוסיקה ואת פטר פאבסט
Peter Pabst התפראורן של פינה באוש Pina Bauoch " לעיצוב הבמה". כששואליים את בלרבי שרואה עצמו ככוראיוגרף קר לגבי הפקותיו באופרה של פריז הוא עונה " רק מוסד גדול כמו האופרה יכול היה לתת לי הזדמנות כזאת ולאפשר לי להציג את Hurlevent "
ביצירתו האחרונה Hurlevent של קאדר בלרבי נראה שהוא מתבונן שוב בכל מה שעיצב אותו ב - 20 השנים האחרונות, כשהוא מעלה את מבנה הבלט הרומנטי עם ההיפ-הופ לצד החיפוש האוטופי והמיוחד כל-כך שלו אחר הביטוי האישי שמלווה כאן בהתפרצות של פנטסיה והרבה אהבה.
פורסם 1/1/02
קישורים: