ארמן גריגוריאן - ARMAN GROGORYAN הוא בהחלט תופעה מיוחדת במינה - רקדן צעיר, מוכשר ביותר, רקדן גדול ממש והוא בנם של זוג רקדנים בשם מרינה וארמן גריגוריאן. התופעה של רקדן בן רקדן מוכרת בישראל רק מעיון בתולדות הריקוד. גדולי הרקדנים של ההיסטוריה היו רקדנים בני רקדנים כמו למשל, אוגוסט וסטריז (Uste Vestris -1760) או ואסלב ניז'ינסקי גם הוא היה בנם של זוג רקדנים (פולינים) שכיכבו בזמנו ברוסיה וכמובן גם רקדנים בני רקדנים ילדיהם של לאה אברהם, מרגלית עובד, רינה שינפלד והרקדנית הגדולה טלי - המככבת בבאלט קולברג שהיא בת של נירה פז. ארמן הוא בנו של רקדן והוא מעורר עניין עצום לא רק משום שהוא בן של רקדן אלא בעיקר בזכות גודל כשרונו. הוא נולד בשנת 1985 בארמניה בעיר ירוון (1985) כיום הוא רק בן 17 וכבר כוכב שגרף מדלית זהב יוקרתית.

את המדליה הראשונה שלו הוא קיבל בהיותו בן 12 שנים בלבד בשנת 1997 אז הוא השתתף בתחרות לבלט 'אמדאנס' וכאמור זכה בה במדליית זהב. בתחרות היוקרתית של לוזאן בשוויץ ב'פרי דה לוזאן' ארמן השתתף בשנת 2002 וזכה במדליית הכסף על הגעתו לשלב הגמר - בשנה זו אף רקדן לא קיבל מדלית זהב והוא זכה במדליה הגבוה שניתנה לפני כמה ימים זכה במדליה נוספת בתל-אביב. בתל-אביב ארמן הדהים כשעלה בתפקיד "שודד הים" והוכיח שיש בו עוצמה ובגרות שלא
מוכרת בארץ כשרואים נערים מרקדים בתפקידים גדולים. ריקוד נוסף בו הוא כיכב היה מאת הספרדי זוסו זאבאלה מתוך "טאראה". ארמן הביא לנו כו' לא מוכר שיש לו, בניגוד לרוב בני דורנו ידע בשימוש במוזיקה וביכולותיו של רקדן גדול - ברבו.

כיום גריגוריאן רוקד בישראל - בבאלט הישראלי וגם הוא מככב על במה אחת עם אביוהרקדן גריגוריאן. ארמן החל לרקוד בגיל 9 בעיר ירוון, בשנת 1994 התקבל לבית ספר מיוחד לבלט קלאסי שבעירו. בבית הספר הזה לימד אביו (הגדול ממנו ב 20 שנה). "הלכתי אחרי אבא ואימא" מסביר לקונית הכוכב במעבר שאחרי הקלעים באולם סוזן דלאל לירון מרגולין את פשר נהייתו אחר המורה הגדול לריקוד, אביו ועוד בגיל כה צעיר. הופעת הריקוד הראשונה שלו הייתה כשהיה בן 17 הוא רקד בוריאציות שחיבר למענו אביו על בימת האופרה של ארמניה. מאז אותם ימים הם רוקדים יחד ועל אותן במות. גם לישראל הם הגיעו יחד. בשנת 2001 התקשרה אילנה פסטרנק אל משפחת הרקדנים והזמינה אותם לככב בחיפה. כיום הם רוקדים בבאלט הישראלי ממנו ימשיכו בעוד כמה חודשים לשוויץ וירקדו שם בבאלט ציריך (שבהנהלתו של הינץ שפרלי).
ש: מה מעורר בך התרגשות רבה?
ארמן: "לראות את אבא רוקד".
ש: מה עובר לך בראש כשאתה מתבונן באבא רוקד?
ארמן: אני עוקב אחר ביצועיו וחושב איך ללמוד ממנו לרקוד כמוהו.
האב הוא בהחלט רקדן גדול ובולטת במחול שלו איכות ועוצמה גדולה שמתפרצת אל קפיצה מדהימה באוויר.
ש: מה בעיקר מעניין אותך בריקוד שלו?
ארמן: "הנפש, אני עוקב אחר מסע הנפש העולה מתוכו אל התנועה של הריקוד".
עם אביו הוא משוחח כדבריו יום, לילה ערב ובקר על העבודה. במיוחד הוא נהנה מהעבודה אייתו על הבאלט "דון קישוט" ב'פה דה דה' המפורסם הוא עקב אחריו ובמשך זמן רב כך, מאביו הוא למד את התנועה הקטנה, את הסגנון והמחווה, את הבאת הנפש של הדמות אל התפקיד. גם את "שודד הים" למד ארמן מאביו. אחרי החזרות, בבאלט הישראלי, כשכולם הולכים, האורות נשארים דולקים אז הם רוקדים ביחד ולומדים. האבא מגלה את הסודות של הריקוד לבנו בסוף היום הארוך.
ש: האם אתם עורכים שיעור רגיל?
ארמן: "זה סוד".
האב, ארמן מצטרף לבקשתי לשיחה, אני מבקש לדעת כיצד הוא מלמד אותו לרקוד, לאחר היסוסים הוא מודה שהם לא עושים באר, פירואטים או קפיצות מנותקות מהמכלול - אלא עובדים כמו שעובדים בבאלט עם הגדולים שבאמנים, על תפקידים ווריאציות ובהן שלובה יותר הנפש מהאלמנט הטכני. למעשה ככה מלמדים אמנים גדולים בכל תחומי האמנות כך זה במוזיקה הציור או במשחק גם בריקוד. מעטים יודעים שבאמנות מחלקים את התהליך לדרגות לימוד. רוב האנשים לומדים בסיס, צעדים, באר קפיצות - הם לומדים טכניקה, ומורחקים מהאמנות עצמה - אין הם נחשבים לילדיה המוכשרים. חלק אחר הנחשב לרגיש
יותר או עמוק יותר לומד גם תולדות ריקוד וסיפורי מעשיות אפילו כמה וריאציות אבל הגדולים לומדים בדרגה אחרת - הם לומדים את רזי הריקוד עצמו. מדובר בתהליך אחר לגמרי דומה יותר לזה שאנו פוגשים כאן אצל גריגוריאן המלמד את בנו - אז מטפלים בנפש היוצרת ומסייעים לה בטכניקות שונות ועם הרבה אהבה ללדת את נפש הריקוד. ואכן, כשארמן גריגוריאן אתה רואה את הנפש הרוקדת. מרגע שהוא עולה לבמה אתה נפעם מעצמת הופעתו, קלילותו כנוצה וכל כולו אומר שירה והרמוניה. גריגוריאן מייצר מהלכים מאוד הרמוניים עם כל אבר ושריר של גופו ונראה כשובל זוהר מתנועע שעולה בו ומתפרץ מתוך מצבור קסום ומסתורי שחבוי בקרבו. אז, כשהוא רוקד, הוא חסר גיל. יש בו משהו בוגר ומאוד משכנע מאיר באור גדול, כשהנעורים כאן קיימים ובהחלט בשפע רב של חיוניות אבל הם רק מקנים לו טוהר אותו ניקיון נפשי צלול - אצילי מיוחד ואיכותי שניכר בתנועה המיוחדת והזוהרת שגדולי הרקדנים בלבד מצליחים להגיע אליה.

התפקידים שארמן חולם לבצע הם אלברכט מתוך "ג'יזל", "שודד הים" ו באזיל מ"דון קישוט" אבל הוא מאוד אוהב לשחק במחשב בעיקר במשחקי התחרות שבתחום. הוא מתגורר עם אביו בדירה במרכז תל-אביב. יש לו חברים ישראליים, בעיקר רקדנים ואין הוא מדבר עיברית. מזל ההורוסקופ שלו דלי. הוא אוהב במיוחד לאכול חומוס וצ'יפס. מתחום המוזיקה הוא נהנה להאזין למוזיקה קלאסית בעיקר לבאך מצד אחד ומצד שני הוא נהנה משירי עם (שירי רחוב מסורתיים) שמקורם ברוסיה ארמן גם צופה ומאזין לשירי ה - MTV . הצבעים האהובים עליו הם שחור ואדום.
ש: חלום?
ארמן: "להיות רקדן בינלאומי".
מוטו בחיים: "כבד את הקולגות שלך".
הרקדן הגדול בעולם בעיניו הוא ברישניקוב, הוא מודע לכך שברישניקוב היה רקדן גדול יותר מאביו אבל שאיפתו לעלות כרקדן על מורו-אביו. ארמן גריגוריאן אומר שאבא שלו הוא גם אב וגם אם אבל האמת שהוא מאוד מתגעגע אל אימו.
על מה אתם עובדים עכשיו?
ארמן: מתכוננים לקראת הנסיעה לשוויץ (1/08/02).

פורסם 1/06/02